חברים ומעשים טובים - מכתב שרשרת יפה שהגיע אלי

היום קיבלתי מכתב שרשרת יפה והחלטתי לשים אותו כאן כי הוא באמת יפה לדעתי, אני לא יודע מי כתב את זה אז אין לי אפשרות לתת קרדיט, בכל מקרה הנה המכתב:

יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס, שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. חשבתי לעצמי : למה ילד ייקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם. היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה " צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת . בשעה שהלכתי , ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו , העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי
את העצב בעיניו. ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו. נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך אלי. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית , עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם , איפה הוא גר. הסתבר שהוא גר לידי , אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם
לכן. הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן. בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן. דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים. מסתבר שהוא ילד "גזעי". שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל ? הוא ענה שכן. בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי. ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים. אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום . הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים. במהלך 4 השנים הבאות , עידו ואני נעשינו חברים טובים. כשסיימנו את התיכון , התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה. ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם" הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון. ראיתי את עידו באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון. הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון. הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים ( מלאי הכרת תודה) וחייך."תודה" הוא אמר. כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר:

סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעשות את זה במהלך השנים הקשות הללו – ההורים שלך המורים שלך.אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זהו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו . אני הולך לספר לכם סיפור , הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו. הוא סיפר שהוא תיכנן להתאבד באותו סופשבוע. הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאימא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן. "למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות". שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך , הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו. ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי למחייכים את אותו חיוך מכיר תודה, שעד לאותו רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה.

אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך - שיכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה.
אלוהים שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך כלשהי. כעת יש לכם שתי אפשרויות :
1. להעביר את הסיפור לאחרים.
2. לשכוח מהסיפור.
אני בחרתי באפשרות הראשונה

"חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף "

מדוע הפסיכולוגיה נתפסת כשטות ע"פ רוב העוסקים ב NLP - חלק א'

אפשר לפתוח על זה דיון אבל בגדול רוב המנטורים החדשים משתמשים ב NLP. נכון שלעיתים קרובות הם קוראים לזה דמיון מודרך או NAC (המונח של אנטוני רובינס) שורה תחתונה אלה ואריאציות של NLP.
חלק מהעוסקים ב NLP מכריזים רשמית שהפסיכולוגיה היא שטות וחלק מעדיפים להימנע מהכרזות חד משמעיות. אבל אין זה נובע מהערכה אלה משתי סיבות אלו:
1. הכלל של NLP לא לחפור בדברים שליליים ולהתמקד יותר בחיובי
2. חוסר רצון להיכנס למלחמה עם הפסיכולוגיה והכוח הממסדי שיש לה.

בפוסט זה אסביר כמיטב יכולתי למה הפסיכולוגיה נתפסת כשטות ע"פ רוב העוסקים ב NLP. או במילים אחרות מה יש ל NLP נגד הפסיכולוגיה ולמה רוב אלו העוסקים ב NLP מרחמים על מי שמטופל בשיטה זאת וכועסים\מיואשים מהטימטום של מי שעוסק בה.
אז ככה; התפיסה הרווחת של הפסיכולוגיה לטיפול בבעיות היא: צריך למצוא את המקור האמיתי של הבעיה בעבר כדי להגיע לפתרון שלה. התפיסה של ה NLP לטיפול בבעיות: ההתרכזות במשהו הופכת אותו למוחשי יותר ולכן ככל שנתרכז בבעיות ובמכאובים הם יהפכו למוחשיים יותר בחיינו. כלומר ע"פ ה NLP הגישה של הפסיכולוגיה היא טעות, לא סתם טעות אלה טעות מזיקה, ולא סתם טעות מזיקה אלה טעות מזיקה מאוד.

בחלקים הבאים של פוסט זה אצרף כמה דוגמאות מצולמות בנושא.

מה למכור באינטרנט

ההתפתחות האישית שלי בתחום הכסף בהחלט לוקה בחסר ואני משלים את הפער בדבקות ולומד כמויות עצומות של מידע.

היום למדתי משהוא חשוב לגבי מה למכור.
מסתבר שזאת שאלה שהרבה נופלים בה. מרוב מחשבה על מה למכור בסוף לא מוכרים כלום. אז לאחר הרבה פרטים ונתונים ועוד נתונים התשובה היא זאת:

1. תמכור מה שנמכר טוב
2. תמכור משהו שאתה מבין בו בתנאי שהוא נמכר טוב
3. תמכור מה שלדעתך מדליק בתנאי שזה נמכר טוב

החשיבות של כתיבת יומן

Jim Rohn

למעשה הבלוג הזה הוא סוג של יומן והתחלתי לכתוב אותו בעקבות הקורס של גים רון (Jim Rohn) שאני עובר עכשיו. הוא מדבר בשבחי הכתיבה ביומן מכמה סיבות כאשר העיקריות הן האפשרות לשים חוצץ בן ההרגשה לגבי דברים לבין היותם כתובים שחור על גבי לבן. הפלא ופלא לעיתים כשאני ניגש לכתוב על משהו שמטריד אותי אני מגלה שהוא לא באמת כזה חשוב ושאין לי רצון לכתוב עליו. כלומר באופן כזה או אחר חבל לי להשקיע בזה אנרגיה.

אני מנהל גם יומן אישי שהוא לעצמי בלבד. לגבי יומן אישי החשיבות היא לכתוב בו מה שמעניין אתכם, הרי זה יומן שהוא עבורכם בלבד. למשל אני כרגע לומד המון על הצלחה כספית מתוך רצון להגיע לעצמאות ושפע כלכלי. אני מאמין שרק ממקום של שפע כלכלי אוכל לדעת מה אני באמת רוצה לבחור מה לעשות עם הזמן שלי כי אז העיסוק בלפרנס את המשפחה יעלם ואת מקומו אוכל להחליף במשהו אחר שאולי כרגע אני לא יכול להקדיש לו את כולי.
בכל מקרה היומן האישי שלי (לא זה) מלא עכשיו בחומר על הצלחה כספית ושיווק. נראה מה יוליד יום.

גים מדבר על החשיבות של כתיבת יומן בין היתר היומן צריך להיות תמיד איתך וזמין לכתיבה

"יש הרבה דברים שאפשר לסמוך עליהם זיכרון הוא לא אחד מהם, ולכן שיש לך רעיון טוב חשוב שתוכל לתעד אותו..."

ככה תוכל להיות בטוח שאתה שומר את הרעיונות והדברים החכמים שאתה שומע או חושב עליהם במהלך היום.

פריים טיים

השבוע נחשפתי ל Dennis Waitley (שהופיע גם בסוד) והוא מצא חן בעיני.


הוא לא מעביר את החומר שלו לפחות במה שאני קראתי בצורה מסודרת כמו טוני רובינס. הוא עובר מנושא לנושא וזורק המון דברים חכמים ואני לא בטוח שאני קולט הכל כמו בקורסים של טוני רובינס.

משהו אחד מצוין שכן לקחתי מאוד לתשומת ליבי זה הצפייה בטלוויזיה. זאת מכה רצינית ואני מודע לזה שבין 20:00 ו 22:00 אני מותר על שעות פרודקטיביות לטובת השטויות ששמים שם.

דניס מציין שאת כל הספרים שלו כתב בשעות הפריים-טיים אז אם מישהו מתלוננן שחסר לו זמן הנה הפתרון. במה הוא רוצה לעסוק בזמן הזה? ברגיעה (שהטלוויזה נותנת כביכול) או בהתקדמות לעבר המטרה שלו.

האמת היא שזה אתגר מבחינתי אני ללא ספק צריך עוד שעות פרודקטביות במהלך היום. אבל אני לא מרגיש פרודקטיבי בשעות האלה של הפריים טיים. אולי אני אחליף את הצפייה בטלויזיה ללימוד.

כן זה מה שאני יעשה.

האנשים שתפגוש והספרים שתקרא

הנה משהו מעורר השראה מאת Og Mandino