טוב די הזנחתי את הבולג הזה לאחרונה. הכותרת של הפוסט הזה מאוד מפתה אבל האמת היא שכניראה שגם אני נופל לקטגוריה של לא להתעסק עם דברים מעצבנים\שליליים ולכל בסופו של דבר איבדתי את העניין לקטול כאן את הפסיכולוגיה. אני לא אכנס לזה לא אסביר למה הפסיכולוגיה נתפסת בעיני הציבור הרחב כמדע והיא בעצם אינה מדע כלל, מדוע המחקר הפסכיאטרי והפסיכולוגי אינם מחקרים מדעיים כמו שאר ענפי הרפואה. לא אציין שבסקר שנעשה לגבי אחוז המתאבדים ביחס לבעלי המקצוע הפסיכולוגים הם מקום שני (מקום ראשון רופאי שינים אגב). ולא אתיחס לחיבוק של האקדמיה לפסיכולוגיה והעדר הסקרים והבדיקות לגבי תוצאות בפועל של השיטות ובעלי המקצוע.
כן יש פסיכולגים חכמים וחיוביים נכון, אבל אין קשר בין מה שהם למדו לבין ההצלחה שלהם. אם הם עושים משהו טוב זה לא בגלל שהם למדו פסיכולוגיה.
בכל מקרה אני לא מתכוון להמשיך לכתוב על זה. פשוט יש לי דברים יותר חיוביים לעסוק בהם.
יום ראשון, 24 באוגוסט 2008
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה